עבודת סיכום - סמסטר ב' 2026
דיני עיצובים - שנקר

הנחיות:
1. יש לנמק בהרחבה, בדייקנות ובאופן שיטתי, תוך שימוש במונחים משפטיים רלוונטיים ובהפניה לדין החל. יש להימנע מהסתמכות בלעדית על כלי AI, שכן אלה עלולים לשגות במתן מענה לשאלות משפטיות.
2. מקום שבו נדרשת מסקנה (למשל: "מיהו הבעלים?”), יש לפרט, נוסף על המסקנה עצמה, את מכלול השיקולים, המבחנים וההנמקות שהובילו אליה, לרבות: מהו הדין החל; מהו הסעיף הרלוונטי; מהם השיקולים המהותיים הנבחנים מכוחו; וכפועל יוצא - כיצד יש לפרש ולהחיל את הסעיף על נסיבות המקרה הנתונות.
3. הדין החל הוא הדין הישראלי.

תרחיש: SteadyWrite - עט כתיבה ארגונומי טיפולי
ראובן הוא סטודנט לתואר שני בעיצוב מוצר במכללת שנקר. במקביל ללימודיה, הוא עובד יום בשבוע בסטודיו קטן לעיצוב תעשייתי (“סטודיו פיקסל”.)
שמעון הוא טכנאי מעבדה במעבדות שנקר . שמעון רשום כסטודנט בקורס בשנקר. מהלך הקורס, הוא פיתח עם ראובן חברו עט למאותגרי כתיבה. העט כולל, בין היתר:
• ● גוף עט ארגונומי בעל חלוקת משקל דינמית (או פתרון אחר) לצורך איזון רעידות;
• ● מנגנון שיכוך זעזועים פנימי גמיש, המחובר לציפורן העט, ואשר נועד לנטרל תנודות מהירות;
• ● אזור אחיזה (גריפ) סיליקוני גמיש, בעל טקסטורת בליטות ייחודית, המונעת החלקה ומאפשרת אחיזה יציבה גם בעת רעידות בלתי סדירות.
לאחר פיתוח אב-טיפוס ראשוני, הם פונים ליהודה, מומחה לארגונומיה ולשיקום כף היד, על מנת שיעצב את הצורה החיצונית של אזור האחיזה ואת הקימורים הארגונומיים של גוף העט. ההתקשרות נעשית באמצעות הודעות ווטסאפ ומסמך הצעת מחיר קצר. הוסכם על תשלום בסך של "1,800 אירו + מע"מ” בשקלים, על לוחות זמנים של 14 יום, ועל פירוט שלפיו העבודה כוללת "עיצוב אזור האחיזה והקימורים החיצוניים בלבד". בהסכם לא נכללה הוראה מפורשת לעניין הבעלות בזכויות העיצוב.
ראובן ושמעון מגישים ביום 20.3.2025 בקשת פטנט ישראלית מסוג UTILITY PATENT ביחס למנגנון.
ראובן, וראובן בלבד, מציג את העט בכללותו באתר אינטרנט שהקים לעצמו ביום 20.3.26.
כעבור חודשיים, הם מבקשים להוסיף לבקשת הפטנט מיום 20.3.25 פירוט טכני חדש: (1) מנגנון גיבוי מכני לנעילה, נוסף על מגנט; (2) גרסה שבה ניתן להחליף את חלון המגן מבלי לפרק את כל המסכה.
במקביל, שניהם מעוניינים להגיש גם בקשה לרישום עיצוב בישראל ביחס למראהו החיצוני של ה-SteadyWrite, הכוללת את הצורה הייחודית של גוף העט, קווי המתאר של אזור האחיזה והטקסטורה החיצונית.
ראובן ושמעון מעוניינים לבנות מותג ואתר אינטרנט שיווקי לעט. הם מתלבטים לגבי שם המותג, סימן גרפי וסלוגן, וכן שוקלים לרשום את צורת העט כסימן מסחר תלת-ממדי.
שאלות למענה בעבודה
1. אנא הגישו בקשת עיצוב DESIGN PATENT בהתאם לדין בישראל.
a. א. יש להימנע מכל מפרט פונקציונלי.
b. ב. יש לקווקו כל רכיב או חלק אשר ראוי לקווקו.
c. ג. יש להציג דו-ממד, תלת-ממד, שימוש ומצב פתוח/סגור - ככל שהדבר רלוונטי.
2. נסחו תביעה בלתי־תלויה אחת של פטנט UTILITY PATENT בשפה אנגלית.
א התביעה של הפטנט תהיה בניסוח פטנטי תקין “comprising”, מבנה רכיביםwherein..
ב יש לכלול את רכיבי הליבה + מנגנון הנעילה המהירה המגנטית + המודולריות של ההחלפה.
ג הימנעו מפרטים אסתטיים שאינם פונקציונליים.
3. האם ניתן יהיה להגיש את העיצוב ו/או לחשוף אותו בפומבי, ועדיין לזכות להגנה מכוח חוק העיצובים בישראל, בחלוף שנה ממועד הגשת הפטנט?
4. האם ניתן יהיה להגיש את הפטנט בחלוף כשנה לאחר השקת המוצר ו/או לאחר הגשת העיצוב?
5. כשירות לרישום עיצוב וחריג הפונקציונליות
א. נתחו האם עיצוב העט "SteadyWrite" עומד בתנאי הכשירות לרישום לפי סעיף 3 לחוק העיצובים, תשע"ז-2017, ובכלל זה דרישת החדשנות ודרישת האופי הייחודי. לעניין העט המעוצב, ורק לעניין העט המעוצב, מיהו, לשיטתכם, "משתמש מיודע"? מהו "הרושם הכללי"? ו מהו "האופי המבחין"?
ב. דונו בהרחבה בחריג הפונקציונליות לפי סעיף 10 לחוק העיצובים: מאחר שלעט יתרון פונקציונלי מובהק, שעניינו שיכוך רעידות לחולי פרקינסון, האם וכיצד משפיע נתון זה על האפשרות לרשום את העיצוב? יש ליישם את המבחנים המקובלים בפסיקה ובהנחיות הרשם, לרבות בחינת קיומן של חלופות עיצוביות המשיגות את אותה פונקציה.
ג. מהו ההבדל, לענייננו, בין ע.ל.ר. לבין עיצוב רשום?
6. יוצר העיצוב ובעלות בעיצוב
א. מיהו/מיהם יוצר/י העיצוב (קרי, מיהו המעצב)?
ב. מיהו/מיהם בעל/י הזכויות בעיצוב?
בשאלה זו יש לקבוע מיהם בעלי הזכויות בבקשת הפטנט (שנקר/סטודיו פיקסל/ראובן/שמעון ו/או גורם אחר), תוך יישום מבחני יחסי עובד-מעביד/סטודנט-מוסד, לרבות מבחני פיפות/אישי/משולב, כפי שנלמדו בקורס.
עתה הניחו כי המעצב השתמש בתוכנת ChatGPT לצורך עיצוב המוצר כפי שהוגש לרשם או כפי שפורסם ברבים. המעצב הגדיר בטקסט את העט ואת המנגנון שבו, ובפרט את הצורה הארגונומית של אזור האחיזה.
7. השיבו על שאלה 6 בשנית, ככל שחלים שינויים כלשהם בתשובה.
עתה הניחו נתונים אחרים, שלפיהם יששכר, בעל סטודיו לעיצוב עטים, הוא מעסיקו של דן, המעצב, ומבקש מדן לעצב עבורו את העט האמור לעיל. יששכר משלם לדן שכר הולם. לאחר זמן מה, דן מוסר ליששכר את העט המעוצב.
8. מיהו/מיהם בעל/י הזכות או הזכויות בעט המעוצב?
עתה הניחו כי המעצב של העט עומד בפני קבלת אחת משתי החלטות: הראשונה, לעצב עט לשימוש רב-פעמי מפלסטיק זול כאמור לעיל, במחיר של 25 ₪ ליחידה (כולל מע"מ), או לעצב עט חד-פעמי מפלדה מושחזת ב-CNC, במחיר של 350 ₪ ליחידה. הניחו כי הערך הנקי הנוכחי לייצור עט פלסטיק הוא 2 מיליון ₪ בחמש שנים, בריבית שנתית של 20 אחוז, וכי ה-BEP הוא 3 שנים. הניחו גם כי הערך הנקי הנוכחי לייצור עט מפלדה הוא 3 מיליון ₪ בחמש שנים, בריבית שנתית של 20 אחוז, וכי ה-BEP הוא 5 שנים.
9. מהם השיקולים המנחים את המעצב בבחירה אם להתקדם במסחור עט מפלסטיק או עט יקר מפלדה? פרטו.
10. השם המסחרי שהמעצב בחר ואימץ הוא SteadyWrite.
האם קיימים יתרונות וחסרונות לשם מסחרי זה?
האם ייתקל המעצב בקשיים ברישום השם בפנקס סימני המסחר בישראל, אם קיים בשוק זה שנים מסחר ושימוש במוחק הרשום בפנקס כ-STEELYERASE?


נו, אז שיהיה בהצלחה!!!

על פי יומן שנקר, המועד להגשה הינו 17 באוגוסט, אני אפתח את ההגשות עד ל 31 באוגוסט